חפץ חיים

הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל (פא''י), קרוי על שמו של החפץ חיים - רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. חפץ חיים עלתה לקרקע בשנת 1944 על אדמות שנקנו על ידי הקרן הקיימת לישראל.
מרבית מייסדיו של קיבוץ חפץ חיים עלו לארץ מגרמניה וממרכז אירופה, וחלקם שהו לפני העלייה בהכשרות שונות באירופה.
לקראת סוף שנות התשעים החל הקיבוץ בתהליך הפרטה כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ.
אחרי ביצוע תכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך והקהילה הסכימה להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון־הקבע.
ההסכם נחתם בנובמבר 2008 ובשנת ב-2010 הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
כקיבוץ החרדי הראשון, הקפידו מאוד בחפץ חיים על קיום המצוות התלויות בארץ, וקיבלו עליהם את הכרעותיו ההלכתיות של החזון איש.

חפץ חיים היא היום קיבוץ בעל אופי דתי לאומי ובו מוסדות תרבות וקהילה רבים: אולפנת צביה ''חפץ חיים'', מעונות יום וגני ילדים, בתי כנסת בנוסח: אשכנז, ספרד ותימן, מקווה נשים, מקווה גברים, אולמות אירועים, פארק מים,  החווה של חוה, ספריה, מלון בד''צ העדה החרדית "ציפורי בכפר" , פארקי שעשועים.

בקיבוץ מתגוררים כ-800 תושבים חלקם משפחות בנים ממשיכים. הקיבוץ נמצא כיום בתנופת פיתוח והרחבה.
לאחר עשר שנות המתנה, החליטו חברי הקיבוצים – לאחר שהתייעצו עם רבנים – להתאחד ולהתיישב באדמות הקרן הקיימת.  ב-25 באפריל 1944, עלו החברים על הקרקע בסמוך לגדרה, במקום שבו שכן בעבר קיבוץ "שער הנגב". השם "חפץ חיים" ניתן לקיבוץ לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, שכונה "החפץ חיים", על שם ספרו הראשון, שעסק בהלכות לשון הרע ורכילות, ונפטר ביום שבו הוקם גרעין הקיבוץ בכפר סבא.