יום הולדת 90 להקמת חפץ חיים
מזל טוב לקיבוץ חפץ חיים שהיום- נר ראשון של חנוכה- יחגוג 90 שנה להקמת הקבוצה!
ומי שמתעניין קצת היסטוריה ופתרון לתעלומה- למה חוגגים בקיבוץ שני ימי הולדת 80-90?
בערב נר ראשון של חנוכה 1933, יצאו שבעה חברים מפתח תקווה לרחובות, מתוך מטרה להקים יצירה יישובית בארץ ישראל, לחיות חיי תורה ומצוות ולעסוק בבניין הארץ. בשטח השומם שקיבלו חיכו להם רק ליפט ואוהל. "שלושה מבני החבורה ישנו בליפט וארבעה באוהל. כאשר ירד גשם ולא יכלו לבשל בחוץ, הכניסו את הפרימוס בליפט. על גביו הועמד סיר גדול ובתוכו בישלו מרק, הרבה מרק...בשבת היו אוכלים סלט תפוחי אדמה עם נקניק, שהרי לא היה להם היכן להטמין אוכל חם לשבת. את הסלט היו מערבבים בידיים משום שתרווד לא היה בנמצא.." שמותיהם של שבעת חברי הגרעין: משה בן יוסף(יידל), עזריאל הילדסהיימר, צבי ווינברג, נח אברהם אופנהיימר,יצחק וייל, מנחם נוימאייר ובנימין אופנהיימר.
אותם שבעה חברים, בוגרי העזרא, נפגשו בפתח תקווה ולאחר פטירתו של בעל החפץ חיים, החליטו כי חייבים לממש את חזון הקמת יצירה יישובית שומרת מצוות בישראל. האמצעים לא היו רבים אך בנר ראשון של חנוכה הצליחו הצעירים לעלות על אדמות רחובות ולהקים את קבוצת חפץ חיים.
במשך עשר שנים עמלו אותם צעירים, חלוצים חרדים, לקיים את הקבוצות בכפר סבא וגדרה (מרחובות עברו מהר מאוד לגדרה) לפי גדרי ההלכה ומתוך שמירה על תפיסת אגודת ישראל לא להיות חלק מהתנועה הציונית- כתנועה חילונית עד שבשנת 1944 בשל מצב החרום של היהודים ומתוך הבנה כי רק בשיתוף פעולה עם התנועה הציונית יוכלו לסייע בהתיישבות בארץ ובהצלת פליטי השואה ומתוך "הסכמה שבשתיקה" של החזון אי"ש , החליטו לשלם את השקל ולהיכנס לתנועה הציונית. הקבוצות התאחדו וב ב' אייר של שנת 1944 - קיבלו שטח ליד גדרה – קיבוץ חפץ חיים, הקיבוץ החרדי הראשון בארץ- עלה על הקרקע.
מאז מציינים בקיבוץ שתי חגיגות- הקמה ועליה על הקרקע והשנה: 90 שנה להקמת הקבוצה בנר ראשון של חנוכה, ו80 שנה לעליה על הקרקע בחודש אייר.
אך סיפורם של החלוצים לא מסתיים פה, רצונם לפתח את הארץ, לסייע בהתיישבות, בהגנה ובקליטת עליה תחת שמירה על גבולות ההלכה סייע למדינה ישראל לפני ואחרי הקמתה.
חברי חפץ חיים תרמו רבות בתחום החקלאות- מכונת החליבה הראשונה שפעלה באופן רציף כדי לתת מענה לחליבה בשבת, גידולי המים כפתרון לשנת שמיטה, מחרשת השמיטה וכן טכנולוגיות ופיתוחים נוספים, פותחו ע"י חברי המשק כפתרונות הלכתיים לנושאים חקלאיים וזכו להצלחה.
סיוע בהעפלה ובקליטת עליה: החברים סייעו רבות בקליטת מעפילים והעלאת פליטי שואה לפני קום המדינה והמשיכו לסייע רבות לקליטת העליה לאחר הקמת המדינה. חזותם הדתית של החברים סייעה בימי המנדט להסתיר את המעפילים הרבים שהגיעו, והיו בעצמם בעלי מראה דתי-חרדי, בין חברי הקיבוץ ולבלבל את הבריטים. חברי המשק נשלחו יחד עם המוסד לעליה ב למחנות העקורים לסייע בהעלאת היהודים ארצה, לדאוג להם לצרכיהם הדתיים במחנות העקורים ולהכינם לקליטה בארץ, חברי המשק קלטו את ילדי טהרן ורבים מהעולים הרבים שחששו מאופיה החילוני של המדינה אליה הגיעו והשתוקקו לראות בה יהודים דתיים ולקבל ארוחה כשרה. גם לאחר הקמת המדינה המשיך הקיבוץ בסיוע לקליטת העולים מארצות ערב, מאתיופיה ועוד. לפי מחקרה של ד"ר עדה גבל מדובר על הקיבוץ הכי קולט עליה בארץ.
שרות לאומי וצבאי: מרגע כניסת הקיבוץ לתנועה הציונית גויסו כל חברי המשק, כולל הנשים, לתנועת ההגנה וסייעו בהגנה ובלחימה על הארץ. רבים מהחברים היו נוטרים, לקחו חלק פלוגת הפל"ם שהוקמה ובלחימה על שחרור גבעות מרר וחילוץ נגבה. נושא השרות הלאומי היה גם הפעם הראשונה שבה חברי המשק "המרו" את דבריו של החזון איש- שהתנגד להתנדבות נשים לשרות הלאומי ובניגוד לדעתו החליטו החברים לחייב את הנשים בהתנדבות זו.
וכן בתחומים נוספים ורבים
חברי חפץ חיים היקרים- ביום חגכם זה ברצונו לברך אתכם שתמשיכו ללכת חלוצים בפני המחנה בנתינה, בהתיישבות, בחקלאות ובהגנה על הארץ ולהפיץ מאורכם גם בתקופה קשה זאת.